הליכים מקדמיים לפני שתלים דנטלים

במקרים מסויימים של חוסר ברקמת עצם או רקמת חניכיים נדרשים הליכים נוספים שיבוצעו לפני, במהלך, או אחרי ההשתלה כדי להבטיח את הסיכויים הטובים ביותר להצלחה ארוכת טווח. על מנת שהשתל יתפקד ביעילות ולאורך שנים רבות צריך שתהיה סביב השתל לפחות 1 מ"מ עצם ולפחות 2 מ"מ רקמת חניכיים. 

חלק מניתוחים אלו הכרחיים לחלוטין על מנת להתקין שתלים, בעוד שאחרים מטרתם לספק תוצאה תפקודית ו/או קוסמטית טובה יותר. באשר לכל הנושאים המוצגים כאן, אני ממליץ לדון באפשרויות הטיפול והחלופות הספציפיות שלך במהלך פגישת האבחון להבנה מלאה של הצרכים הספציפיים שלך.

ניתוח השתלת חניכיים

במהלך השנים הוכח שניתן לשמור על שתלים בצורה טובה יותר במצב בריאותי תקין אם יש כמות נאותה של חניכיים (רקמת חניכיים) באזור בו השתל יוצא דרך החניכיים. רקמת החניכיים היא הרקמה המתאימה ביותר לשמירה על בריאות תקינה, ולעמידה בהשפעות של מזון וצחצוח שיניים. זו אותה רקמה שבדרך כלל עוטפת את השיניים שלנו. עם זאת, רקמה זו היא לרוב מינימלית או נעדרת, במיוחד כאשר השיניים באזור זה אבדו.

השתלת חניכיים עשויה לסייע בתיקון פגמים קוסמטיים סביב השתלים, במיוחד כאשר היה אובדן משמעותי של רקמות באזור הטיפול לפני הנחת השתלים. הליך זה מתבצע על ידי הזזה כירורגית של רקמת חניכיים מאזור אחר בפה, לרוב מהחך, או על ידי גיוס רקמת חניכיים מאזור סמוך והחלקה לאזור בו היא נחוצה. התחום התקדם רבות בשנים האחרונות וקיימות גם חלופות מחומרים ממקורות מן החי אשר לאחרונה נכנסו לשימוש נפוץ במקום רקמת חניכיים מקורית. 

ניתוח בניית עצם

כאשר שיניים אובדות, העצם המכתשית התומכת בשן (העצם האלוואולרית) צפויה להתכווץ (נספגת) הן אנכית והן אופקית. עצם המכתשית תומכת בשיניים וכאשר היא כבר לא מקבלת גירוי מהשיניים, היא נוטה להספג. באזורים עם שיניים חסרות זמן רב, או שהוחלפו על ידי תותבות נשלפות, לרוב תהיה ספיגת עצם כה רבה עד שלא נשאר מספיק כדי להציב שתלים בגודל הולם.

באופן דומה, שיניים שאבדו עקב מחלת חניכיים מתקדמת, יחוו לעיתים קרובות כל כך הרבה אובדן עצם עד שלא נותרה מספיק עצם לביצוע השתלים. פגמים בעצמות כתוצאה מזיהום בתעלת שורש, סדקים בשורשי שיניים, טראומה או הסרת שיניים קשה עלולים גם הם ליצור מצב שבו יש צורך לבנות מחדש את העצם  כדי לבצע התקנת שתל.

ניתוח עיבוי רצפת הסינוס

הסינוסים המקסילריים הם חללים חלולים ומלאי אוויר מעל השיניים האחוריות העליונות שלנו בין השיניים לארובות העיניים, והם אחד מחמשת זוגות חללי הסינוס לאורך עצמות הגולגולת שלנו.

כאשר השיניים האחוריות העליונות (בדרך כלל טוחנות ומלתעות) אובדות, חלל הסינוס הממוקם ממש מעל נוטה להתרחב ולצנוח מטה לתוך עצם הלסת באזור השיניים החסרות (פנאומטיזציה). גם אם השיניים עדיין קיימות, לפעמים אין מספיק גובה עצם בין רצפת הסינוס לחניכיים כדי לאפשר הנחת שתלים בגודל מתאים. עיבוי רצפת הסינוס מאפשרת לרופא השיניים שלך להרים בניתוח את רצפת חלל הסינוס ולהניח חומרים אשר יעודדו בניה טבעית של העצם ויעוררו צמיחה נאותה של עצם לצורך הנחת שתלים.

עיבוי רצפת הסינוס יכולה להיעשות כניתוח מקדים להכנת העצם להכנסת השתל או יכולה להתבצע במקביל להתקנת השתלים, אם יש מספיק עצם לייצוב השתלים בזמן ההחלמה. 

ניתוח עיבוי הרכס האלוואולרי על ידי בניית עצם מודרכת

כאשר חל אובדן משמעותי של נפח העצם באזור אופקי הוריזונטלי, כדי להתקין את השתל ייתכן שנמליץ ​​על הליך בניית הרכס. הליך זה בונה מחדש את "העצם האבודה" אשר נחוצה כדי להמשיך בהנחת השתל. הגדלת רכס עשויה להתבצע במקביל להנחת השתלים, או עשויה להיות נחוצה כניתוח מקדים להשתלת מספיק עצם לפני ניתוח ההשתלה.

כמו בהליכי השתלה אחרים המפורטים, ישנם מספר סוגים של חומרי השתלת עצם זמינים. יש לבחון את הסוג הספציפי המתאים ביותר עבורך ולדרישות האנטומיות הספציפיות שלך ולדון בהן עם הרופא המטפל – ישנם יתרונות וחסרונות לכל סוגי החומרים השונים, אך כולם פועלים לקידום הצמיחה של העצם. ריפוי לאחר בניית עצם עשוי להימשך שישה חודשים ויותר. 

פגישת אבחון היא הצעד הראשון לשמירה על בריאות הפה לאורך זמן.
יחד נבנה תוכנית טיפול מדויקת ומותאמת אישית – מוזמנים ליצור קשר לתיאום תור במרפאתנו.